גביית מזונות

המוסד לביטוח לאומי–

הזכות לתשלום מזונות קמה עת ניתן פסק דין למזונות, הקובע כי האישה או הילדים, זכאים לקבל דמי מזונות מן האב, בהתאם לסעיף 1 לחוק המזונות(הבטחת תשלום) התשל"ב -1972 (להלן: "החוק") הקובע כי: "פסק דין למזונות" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל… שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין.. ", במצב מקדמי העברת התשלום לדמי מזונות מתבצעת באופן ישיר בין הצדדים ללא כל מעורבות של גוף מסוים- מנהלי או אחר, אולם כאשר אדם אינו משלם את חובו, הזוכה יכול לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי את הסכום שנפסק בפסק הדין, בהתאם לזאת המוסד לביטוח לאומי שהינו גוף סוציאלי, נוקט בדרך כלל בהליכי גבייה מאת החייב, וזאת על פי סעיף 14 לחוק, בהתאם לזאת ישנם כללים אשר על פיהם קובעים את הזכאות לקבלת דמי המזנות מהביטוח הלאומי, בהם נבדקים מאפיינים כללים כגון: הכנסת הזוכה, גילו, מקצועו, וסטטוס חיי כאשר בד"כ גובה התשלום הוא נמוך יותר, על כן לא כדאי לחכות ליום בו הצד השני לא משלם מזונות ויש להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני משפחה. באופן מידי.

הוצאה לפועל–

במערכת ההוצאה לפועל ישנם שני מסלולים לגביית חוב המזונות, הראשון הינו המסלול הרגיל אשר דומה ברובו לשאר התיקים המתנהלים במערכת, בו אדם יכול לפנת ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפת פסק דין ובוודאי שפסק דין למזונות. המסלול השני הינו מסלול חדש ומיוחד לדיני מזונות, הוא "נולד" בעולם באמצעות תיקון מס' 42 משנת 2013, מסלול זה, נועד לשרת האזרח בצורה מיטבית, בכך שאין הוא צריך לפעול בתיק, אלא ההוצאה לפועל נכנסת "לנעלי הזוכה", ולכן עת הוגשה הבקשה לביצוע באופן חד פעמי על ידי "הזוכה" ההוצאה לפועל יוזמת את ההליכים מעתה ואילך, יש לציין, כי הביטוח הלאומי אשר משלם במקום החייב את  דמי המזונות מחויב לפועל במסלול המהיר, זאת בניגוד לפלוני אשר מבקש לבצע פסק דין למוזנות, ויש לו את הכוח לבחור באיזה מסלול הוא מעוניין לצעוד.

חשוב לציין כי  כאשר זוכה מסוים (שאינו זוכה המזונות) מעקל כספים, הוא יהיה זכאי לקבל את כספו רק לאחר שהועבר התשלום לחוב המזונות^[1]. בתוך כך סמכויות ההוצאה לפועל הינן מרובות שכן קיימים כלים רבים אשר באמצעותם ניתן לאכוף פסק דין למזנות כגון: עיקולים למיניהם: כספים, רכב, עיקול נכסים הנמצאים בידי צד שלישי ואף ניתן להורות על כינוס נכסים של החייב,  זאת אף זאת רשמי ההוצאה לפועל, יכולים להורות על הגבלת התנועה של האדם באמצעות הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. למעלה מכך ניתן להשית מאסר על חייבי במזונות, עם זאת ברצוננו לציין כי צווי המאסר לא ניתנים בקלות וזאת כתוצאה מסתברת של בג"ץ פר"ח^[2], אשר נקבע בו, איזון בין תכליתה של מערכת ההוצאה לפועל לגביית החוב, לבין הפגיעה בחירותו של החייב^[3], ונאמר כי בכל מקרה יש לבחון האם החייב מתחמק מתשלום החוב, בעוד שיש לו נכסים וממון לשלמו.

כאשר צד מסוים נמנע מלשלם מזונות יש לפנות באופן מידי לעורך דין אשר יפעל לטובת מיצוי כלל הזכויות עבור הצד הנפגע.