תחת המילה השגורה בחיי היום יום ישנם מספר סוגי צווים אותם להשית על אדם מסוים. חלק מהצווים ניתנים ישירות על ידי משטרת ישראל וחלקם ניתנים ע"י בית המשפט לאחר פניית הנפגע.

כלל מטרתם של צווים אלה היא להגן על אדם מסוים ולמנוע מפלוני לפגוע בו ולהטריד אותו באופו כזה אור אחר, לדאבוננו מרבית המקרים בהם נעשה שימוש בצווים מאין אלה (בעיקר הגנה)  הם במסגרת אלימות משפחתית.

 צו הגנה כנגד אלימות במשפחה–

צו הגנה  ניתן ע"י בית משפט לאחר שאדם  אשר נפגע מגיש בקשה להוציא כנגד הפוגע (בן משפחתו) צו המונע ממנו להטריד ולפגוע בו, בד"כ בתי המשפט נוטים להוציא צו הגנה במעמד צד אחד, עוד טרם ניתנה לפוגע האפשרות לטעון כנגד הצו וזאת בשל החשש לפגיעה מידית. יחד עם זאת לאחר כשבוע ימים לכל היותר ייערך דיון משותף, לבירור הנסיבות והטענות, שבסיומו יוחלט על הארכת או אי הארכת צו ההגנה, ואם כן – לכמה זמן.

ישנה תופעה בציבור הרחב במסגרתה רבים פונים לבית המשפט ללא סיוע של בעל מקצוע, חשוב להדגיש כי לבקשה מסוג זה השלכות קשות כך למשל לעיתים בית המשפט יכול לקבוע כי בקשת צו ההגנה הייתה טורדנית ולהשית סנקציות כנגד המבקש. המקרים העיקריים בעטיים יוצא צו הגנה הם – חשש סביר לפגיעה גופנית, לביצוע עבירות מין ו/או התנהגות הפוגעת באפשרות לנהל אורח חיים תקין מצד הקורבן.

בדיונים המשפטיים העוסקים בצו הגנה מוטלת חובת ההוכחה על כתפיו של המתלונן, שעליו להראות את ההצדקות להוצאתו. כלומר, אם הצליח הפוגע/החשוד להפריך את טענות הצד השני, עשוי בית המשפט להחליט שלא להאריך את תוקף הצו. בנוסף לכך, בית המשפט מודע לפגיעה החמורה בחירותו ובחופש התנועה של האדם, ולכן בכל מקרה תוקפו של צו ההגנה עומד על 3 חודשים לכל היותר. מאידך, במקרים חמורים במיוחדים תיתכן הארכה נוספת של 6 חודשים ואפילו לשנה שלמה, בהתאם לנסיבות.

צו הרחקה שניתן על-ידי המשטרה–

במקרים מסוימים כאשר מוגשת תלונה למשטרה עקב אלימות במשפחה, וכן במקרי אלימות אחרים, יכול קצין משטרה להורות על מספר תנאים מגבילים. במסגרת אות תנאים מגבילים יכול קצין משטרה להוציא צו הרחקה המוגבל ל- 30. כחלק מאותו צו יכול להטיל הקצין מגבלות שונות על החירות, כגון איסור על הגעה לבית המגורים לתקופה של כשבועיים, איסור על יצירת קשר עם המתלונן ושמירת מרחק ממנו.