גובה המזונות נבחן בכל מקרה לגופו ובהתאם לבחירת ההורים איפה ידון נושא המזונות^[1] ניתן לראות כי ברבות השנים ישנה מגמה ששמה דגש על ששוויון בים האב לאם.

"דיני המשפחה בישראל ובהם דיני המזונות כרוכים בדין הדתי ובמקרה זה חל על שני בני הזוג הדין האישי העברי שמטיל חובה מוחלטת על האב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, אולם, מציינת כב' השופטת אספרנסה כי "ערך השוויון הוכר כעקרון על במערכת המשפט הישראלית"  ובעשור האחרון ניכר בפסקי הדין של בית המשפט העליון, רצון לקיים צדק שוויון ויחסים הוגנים בחברה ובמשפט בישראל, כך נוצר מימד נוסף בדיני משפחה הקרוי "דיני המשפחה האזרחיים"[2].

דמי מזונות מתחת לגיל 6 –

את ההלכה העברית הנוגעת למזונות ילדים קטינים עד גיל 6 סיכם הרמב"ם כך: "כשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים עד שיהיו בני שש שנים" (הרמב"ם, הלכות אישות, פרק יב, הלכה יד).[3]

בפסיקה נקבע כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,400 ש"ח.[4] לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה נוספת כאשר הלכה למעשה עלות כל ילד עומדת על סך של כ- 2,000 ש"ח לחודש.[5]

מדור  עבור ילדים:

מדור ילדים הוא תשלום שבו מששתף האב בדירה שבה מתגוררת האם עם ילדיה. עלות המדור משתנה בהתאם למספר הילדים המתגוררים עם האם/האב ונעה בין 30% ל – 50% אחוזים השתתפות וגם במקרה זה הכל תלוי משכורות ונסיבות משתנות חשוב לציין שהשתתפות האב משתנה בהתאם לנסיבות.[6]

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18 –

המקור למזונות ילדים מגיל 6-15 הוא מתקנות אושא,^[7] בעניין זה יש לציין כי בניגוד לכך שמזונות ילדים עד גיל שש הינם חובה משפטית.^[8] מזונות לילדים מגיל שש ואילך הינם מדין צדקה.^[9] ולכן מגיל 6-15 במקרה בו הילדים נמצאים במשמרות משותפת יחויבו שני ההורים באופן שווה בשווה וזאת מדין צדקה בהתאם לתקנות תש"ד ולאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא. וכן בהתאם לכלל השוויון שהוחל בנושא.[10]  גם מגיל 15-18 מקור החיוב הוא מדין צדקה והוא לפי יחס הכנסות האם והאב.[11]

מזונות ילדים עד גיל 21 (תקופת השירות הצבאי):

לא אחת נקבע כי המחויבות ההורית תחול עד גיל 21 לאור העובדה שרוב הילדים במדינת ישראל מתגייסים לצבא ואין להם אפשרות לכלכל את עצמם.^[12] בתקופת הצבא תשלום המזונות שעל ההורים לשלם הוא 1/3 מהסכום שהיו זכאים לו בתקופה שהיו קטינים.[13]

הוצאות חריגות ומשתנות (רפואיות, חינוכיות וכדומה):

בתי המשפט קבעו כי הוצאות משתנות הכוללת חינוך, רפואיות, חוגים וכדומה ישולמו שווה בשווה בין שני ההורים משום שאין לצפות מהו גובה התשלום שעלול להשתנות מפעם לפעם.[14] לא אחת בתי המשפט מתייחסים להכנסות ההורים ומחלקים ביניהם לפי שכרם, מניסיוננו אנו יודעים שבתי המשפט משאירים את הנושא לעת מצוא, ומעניקים להורים את החופש לבחור בניהם כיצד לחלק את התשלומים.[15]

כך למשל ההורים יכולים לחלוק ביניהם השתתפות בנוגע לקייטנות כאשר חשוב להזכיר שוב ושוב לא פעם בתי המשפט מתערבים וקובעים גם הוצאה מסוג זה ביחס להכנסות ההורים.[16]

בעניין הוצאות רפואיות חשוב לציין שעסקינן רק בהוצאות רפואיות חריגות משום שאת התשלום החודשי לקופות החולים משלם מי שהילד נמצא במשמורתו, ולכן כאשר עסקינן בהוצאות רפואיות חריגות הכוללת גם רופאי שיניים וטיפולים אחרים שאינן מכוסים על ידי הקופה יישאו ההורים באופן יחסי להכנסותיהם ובהתאם להחלטת בית המשפט.[17]